טוניק קלוניק – מופע השקת האלבום "הביתה כבר" / 9.3.19 בסקולה ת"א / מאת: דניאל / צ'רקס

הרומן שלי עם הלהקה והתופעה טוניק קלוניק התחיל בשיחת חולין בפעם הראשונה שבאתי לעזור בהפקה של אחד הסשנים של "בלקוני טי.וי" שצולם על גג מרכז ענב לתרבות עם בחור גבוה קומה בשם אופיר שאמר שהוא שר בהרכב תיאטרלי שבו הוא מגלם את האלטר אגו שלו, ולא ממש האמנתי לו כי סה"כ הוא נראה בחור צנוע ונעים הליכות, רק לאחר שהוא צרח בעזות מצח חד משמעית "התקרה נוזלת לי על הפרצוף" אמרתי לעצמי "אה שיט, זה אשכרה אתה" אנד דה רסט איז היסטורי.

שנה עברה מאז, שנה בה ההרכב הזה טפח, התעצב וגדל לכדי מפלצת אינדי, שנה של עבודה קשה על האלבום "הביתה כבר" שלווה בקליפים מדהימים שבויימו וצולמו ע"י אותו בחור צנוע ונעים הליכות שהוזכר כאן מקודם, כולל את הקליפ של "אהבה אמיתית" בכיכובה של אופיר דניאל שפרש את השטיח האדום כל הדרך אל במת הפיל של אינדינגב 2018, עד הרגע בו הוכרז מופע השקת האלבום המיוחלת שקרה במוצ"ש ה-9.3 במועדון הבסקולה ת"א, וסגר לולאת אינסוף שהרגשתי שמחובתי המוסרית להיות נוכח במאורע ההיסטורי הזה.

ממבט ראשון אי אפשר היה להתעלם מעיצוב הבמה הפסיכדלי של מיטל בר-נתן, שכלל הרבה רגליים מנומרות,
ושלל כוכבים תלויים מהקורות החשופות של הבסקולה, המפיק מישקה גינדין הסתובב ללא נחת ודאג לתקתוק ודיוק של כל הפרטים של ההופעה. בינתיים החלו להתאסף להם דמויות מפתח בסצינה, כמו גם כוכבי כל הקליפים של טוניק קלוניק לדורותיה. נראה שכל פרט בהופעה, מעבר לשירים היה מחושב מראש ברמות של טקס החתונה של הנסיך הארי. כולל הכוכבים שנתלו בכל רחבי המועדון פרי עבודתה של דריה שושני.

הלהקה הפותחת "D.R.Y" שכל הסט ליסט שלה נתן ווייב של טקס פאגני המלווה בעיוותים של צ'לו חשמלי ותופים שבטיים שסחפו אליהם את כל הקהל שהתמסר לצלילים ולמילות הכישוף של הסולן דימה פוליקוב, הקהל נראה כמהופנט לצלילים שחזרו עליהם, נשאב אל תוך החזרתיות שבקטעים בזמן שהצ'לן מנסר את הצ'לו.
D.R.Y פשוטו כמשמעו אומר Don't Repeat Yourself, ההופעה הפותחת מיקדה את מלוא תשומת הלב של הקהל אל הבמה, דריי ידועים כפרפורמרים מעולים ואני זוכר אותם נותנים הופעות מרחיבות תודעה.

טוניק קלוניק השקת האלבום הביתה כבר - איור של נמרוד פרידמן
איור: נמרוד פרידמן

לאחר המופע הפותח, חשכו האורות, והלהקה עולה במלבושיה הססגוניים. המתופף חמודי, הבסיסט דור הייטנר עם הקסדה המדליקה שלו, הגיטריסטית נילי פינק, זמרות הליווי והרקדניות מרב דגן וג'קי המאממת, מגובים בקלידנית סיון צוף דהן, והפנים של טוניק קלוניק אופיר בן שמעון שעלה כהרגלו לבוש כברון סמים שברח מאשפוז פסיכאטרי.
יריית הפתיחה היתה השיר "עזבתי אותך בעצם כשאת עזבת אותי בעצם", אופיר הסתובב אחוז דיבוק, יורה את המילים לכל עבר, ברגע שאופיר נכנס לדמות לא נראה שאיש יכול לעצור אותו, לאחר מכן נוגן הלהיט "כל העצב הזה" שהזניק את טוניק קלוניק לתודעת הקהל הרחב בזכות הקליפ המדהים שלו,
לאחר מכן הצטרף אל הבמה הגיטריסט ומפיק האלבום אוראל תמוז שאחראי על פרויקטים כמו "קים אין דה סאן", ו"קידס פליי", ונתן נופח ים-תיכוני פסיכדלי לשירים כמו "אהבה אמיתית" "רגרסיה". ניתן היה לזהות את
. הטאץ' הברור של הגיטרה שלו שצבעה את השירים המוכרים בצבע טרי ומרענן. במהלך כל ההופעה ריצדו שלל טקסוטורות וידאו מדהימות של אמן הוידאו ויקיר הצימר עמוסי פלד.

לאחר כמה שירים עלה לבמה סנדק האינדי בכבודו ובעצמו, מר זאב טנא הנכבד, שהצטרף לבצע את "שלד גוף" שלא הכרתי, ומסתבר שזה היה רק מתאבן לביצוע של ההמנון של זאב "חתול שחור" בעיבוד ממש מעניין.
לאחר מכן עלתה לבמה אורחת מיוחדת נוספת הידועה כאיה זהבי פייגלין שאמא שלה לא מרשה לה לנסוע לברלין, ויחד עם השיר "כל אחד יושב לבד" של הקלוניקים נתנו גם ביצוע מרענן ללהיט הזה. בשלב הזה כל הקהל היה כאחוז דיבוק ולא יכל להוריד את העיניים מהבמה. ואם כל זה לא היה מספיק, רקדניות החיזוק המדהימות בכוריאוגרפיה של מרב דגן, לא השאירו מקום לספק שזו "ההצגה טובה ביותר בעיר, אם לא בעולם".

מתחת למעטה התיאטרלי והפסיכדלי של טוניק קלוניק, נמצאים טקסטים נורא אישיים, שיוצאים אל הקהל בדרך יצירתית, שנונה ומקורית. המונולוגים של אופיר פונים בעצם אל כולנו, אל המאושרים, הבודדים, הכלואים, הרגישים, שבורי הלב והמגששים באפלה, "וכל הדיבורים האלה על כמה שקשה לי, ואני מתגעגעת…", כל אחד מאתנו יכול להזדהות עם הדמות הטראגית ההיא שעל הבמה, הדמות השבורה והמנוכרת, המבקשת הכרה בעולם לא שפוי, בו אנחנו נעשים בודדים ומבודדים תודות לפלאי הטכנולוגיה אותם פיתחנו במו ידינו.
המופע נחתם בשיר שנחשפתי אליו רק עם שחרור האלבום לסטרימינג, והפך במהרה לאהוב עליי מכל האלבום, "קמתי ב-12 בבוקר הוא אומר, הכל מרגיש לי כ"כ עצוב בפיג'מה…", קרה לי בחגיגות השנה החדשה,
יש משהו בשיר הזה, שמושך אותך פנימה, הגיטרות מדהימות, ההגשה קולעת והשיר מתפתח בבילד-אפ כמו שאני אוהב.

לסיכום, טוניק קלוניק מגדירים מחדש את כל מה שידעתם על המושג הזה שנקרא "פרפורמנס", מעטות הלהקות בארץ שנותנות לעניין הזה דגש כה בולט כמו הלהקה הזאת. עניין הקברט, התלבושות והדמויות הצבעוניות שתופסות את העין לפני שהאקורד הראשון נוגן, הכוריאוגרפיה המדליקה והפרופס הצבעוניים הזכירו לי אלמנטים של מופעים שנשכחו אי שם הרחק בשנות השבעים. במקרה של טוניק קלוניק רואים ושומעים שחברי ההרכב עבדו ממש קשה כדי שהכל יוגש לקהל בדיוק כפי שהם תכננו, גם מוסיקלית באולפן וגם על המופע עצמו, כיף לי לראות להקות כאלה שנותנות את הנשמה כדי שדברים יקרו בדרך שלהם. את טוניק קלוניק חוו בהופעה, חוויה בימתית שעושה בית ספר לעסקי הרוקנרול, מדובר בחוויה מתקנת שעלולה להחזיר בתשובה גם את גדול האדמורים. התאורן סיכם את הערב במילים מדויקות משלו: "בואנה אחי, מה זה היה הטריפ הזה".

הבנדקמפ של טוניק קלוניק



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s